הצלחה הורית בעקבות שיתוף פעולה זוגי 

שיתוף פעולה זוגי בעבודתנו ההורית הינו יעיל,הכרחי ,ואפקטיבי מאוד .

בעבור ילדינו כל סוגייה שעולה בביתנו ומעוררת מחלוקת כזו או אחרת ,נפתרת יחסית באופן מהר כשיש גיבוי משני ההורים.המעניין באופן פעולה זה שאנחנו כהורים לא תמיד חייבים להסכים אחד עם השני באופן הטיפול בסוגייה ,ההכרח היחיד הוא לגבות אחד את השני בכל מצב למען ילדינו בכדי להעמיק את תחושת הביטחון של ילדינו בנו.

אם הנושא מעורר מחלוקת זוגית באופן הטיפול בו -תמיד ניתן באופן פרטי אח"כ להגיע להבנות והסכמים על אופן המשך הטיפול בנושא מול הילדים ,ואפשר גם  ליידע את הילדים :אנחנו ההורים חשבנו על הנושא והחלטנו לשנות את הגישה אליו ולהסביר את הראיה והטיפול החדש בנושא במשפחתנו.

תחשבו על זה דרך עיני הילד , הוא מתנהג באופן שאינו מקובל על האם (לדוגמא) , ולעומת זאת הוא יודע שאותו נושא מול האב לא מעורר מחלוקת ביניהם כלל וכלל ... מבחינתו האב מצליח להבין אותו , והאם לא (אולי אפילו יחשוב שאימו "מנדנדת" וכולי) מה שיעצים את תחושת החוסר צדק מולה וחוסר רצון לשתף פעולה עימה ולהקשיב לה אפילו בנושאים נוספים  אחרים ...

ילדים הרי ניחנו בחיישנים יוצאים מן הכלל ,שהם נעזרים בהם לקריאת הסביבה  וגם כדי להשיג מבוקשם ,לעיתים דרך מניפולציה של ההורה שנוטה להסכים עימם.לעומת זאת ברגע שהם חשים שיש חזית מאוחדת ,ועקבית בנושא - ההתנגדות שלהם פוחתת באופן ניכר מכיוון שאין להם "בן ברית" שיעזור להם להילחם על מבוקשם.

ובעצם שיתוף פעולה זוגי מוביל למספר הישגים: א. מפחית את החיכוכים בינינו ההורים, שהרי הסכמנו מראש על ההתנהלות במשפחתנו , ונמשיך בתקשורת הזוגית בינינו לכל מצב שידרוש הבנות אחידות . ב. לילדים קל יותר לשתף פעולה איתנו כשאנו מנטרלים את היכולת שלהם למניפולציה של אחד ההורים ,וזוכים לפתור עימותים באופן מהיר  וקל יותר ג. אנו בעצם נוטעים תחושת ביטחון בילד ,שהרי כששני ההורים אומרים אותו דבר - אפשר להאמין להם בקלות יותר, לא? הרי הילדים חווים את כל אחד מההורים באופן שונה ,ומבינים שאנו אנשים נפרדים עם דעות והתנהלות נפרדת אחד מהשני , ובכל זאת יש הסכמה עיקבית וזוגית לנושאי חינוך, והתנהלות בביתנו - ולכן יש בטחון מסויים בצידקת ההורים בנושא, או לפחות יכולת להקשיב יותר להורים .

לסיכום: שווה ניסיון ,לא?

בהצלחה!